(1893-1978) נולדה בהארו שבצפון-מערב לונדון. בשנת 1925 פרסמה את ספר השירים הראשון שלה ועם פרסום שני הרומנים הבאים שלה, בהם לולי וילוז (1926), זכתה להכרה מיידית.
במהלך חייה פרסמה טאונסנד וורנר שבעה רומנים, ארבעה כרכי שירה, כרך מאמרים, ביוגרפיות ואינספור סיפורים קצרים, 144 מתוכם התפרסמו בניו יורקר.
טאונסנד וורנר נמנתה על קבוצת הבלומסברי וכתבה בעידודו של הסופר דייוויד גארנט ששיבח את עבודתה. במשך רוב שנותיה חייתה עם בת זוגה המשוררת ולנטיין אקלנד בעיירה דורסֶט, והייתה חברה פעילה במפלגה הקומוניסטית. בעקבות עליית הפאשיזם ומלחמת האזרחים הספרדית, ההיבטים הפוליטיים בכתיבתה נעשו בולטים במיוחד.
יצירותיה השנונות והחתרניות של טאונסנד וורנר מתפרשות על פני ז׳אנרים וסגנונות שונים - רומנים רחבי יריעה המתארים שלל אירועים, תקופות ומרחבי זמן, ושירה הכוללת בלדות, אפיטפים, שירה נרטיבית, שירי אהבה ובורלסקות. בכל אלה ניכרת תפיסתה הפמיניסטית של טאונסנד וורנר, ההתבוננות המעמיקה באבסורד שבהתנהגות האנושית והאמפתיה כלפי האינדיבידואלים שנאבקים על זהותם בתוככי חברה דכאנית.