שמעון רוזנברג נולד בדז'רז'וניוב שבפולין בשנת 1952, בן לניצולי השואה. משפחתו עלתה לישראל בשנת 1957. למד בבית הספר התיכון "גאולה" בתל אביב, והחל לכתוב בהשפעת מורתו לספרות ופילוסופיה, המשוררת בת-שבע שריף. את ההשכלה האקדמית שלו רכש באוניברסיטת תל אביב (תואר ראשון בלימודי ההיסטוריה של המזרח התיכון ותולדות ארץ ישראל. תואר שני במדע המדינה, בהצטיינות יתרה (עבודת מ.א. - "קיר השהידים הפלסטיני"). במהלך לימודיו פרסם שירים בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב.
בסוף שנות ה־70 ובראשית שנות ה־80 פרסם חמישה סיפורי מד"ב (מדע בדיוני) בכתב העת "פנטסיה 2000". ב-2008 פרסם שיר מדע בדיוני בגיליון חד פעמי חגיגי של כתב העת שיצא לרגל 30 שנה לייסודו. שיר מד"ב נוסף זכה בפרס שני בתחרות במסגרת "פנטסי קון 2009".
יצא לגמלאות בשנת 2007, אחרי שהיה למעלה מ־30 שנה עובד מדינה (על תקופה זו כתב סדרת שירים בשם "שירת הפקיד"שמקצתם פרסם בשני ספריו ובכתבי עת[1]). מאז פרסם שירים בכתבי העת "מטעם", "מטען", "עתון 77" (בו פרסם גם ביקורת ספרותית), "משיב הרוח", "מאזנים", "שבילים", באנתולוגיה לשירה "הלילה הזה כולו שירה" (הוצאת איתמר", 2016), בכתבי עת מקוונים, בהם "נתיבים", ובאתרי אינטרנט אחרים.
בנוסף פרסם את הספר "שירים מזוית העין" הוצאת גוונים, 2011.
שוי משנת 1978 לליאורה גביעון (פרופסור לסוציולוגיה, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים), הורים לשני ילדים. מתגורר בתל אביב.